
צמחי מרפא לילדים
דלקות עיניים
שכיחות מאוד אצל תינוקות וילדים קטנים. הצמחים המומלצים: עלי שומר פשוט או עלי הדס. חולטים כ- 2 גרם עלים לתוך 150 מ"ל מים רותחים למשך עשר דקות, ומסננים כאשר החליטה חמה.
השימוש חיצוני - יש לנקות את המוגלה מהעין בצמר גפן כמה פעמים ביום. ברפואה המסורתית משתמשים גם במרתח מהגבעול המעובה של השומר.
צמחים נוספים: קמומיל, אכינצאה, דרדר כחול. יש לרחוץ ידיים בסבון לפני ואחרי השימוש. אם מופיעה עכירות קלה בנוזל - לשפוך הכל ולהכין חדש.
כאבי אזניים
כאבים חזקים וזיהומים באוזניים נפוצים ביותר אצל ילדים קטנים. דלקת האוזן התיכונה תדירה במיוחד אצל ילדים מגיל ששה חדשים ועד גיל שלוש לערך. הסיבה לדלקת האוזן התיכונה היא בדרך כלל חסימה של חצוצרת השמע. חסימה זו גורמת להפרעות בניקוז ולהצטברות נוזלים, ההופכים לתשתית מזון לחיידקים. לחץ הנוזלים ביחד עם הזיהום המתפתח גורמים לכאב.
חצוצרת השמע יכולה להיחסם בשל עודף ליחה, נפיחות בחניכיים, התנפחות קרומים ריריים, בלוטות לימפה מוגדלות, שקדים מוגדלים ומודלקים. מצבים כאלה יכולים להתפתח במקרים של הצטננות, בקיעת שיניים, אלרגיות למזון, אלרגיות לחומרים שונים הנמצאים באוויר ומערכת חיסון לקויה.
ברפואה הרגילה הטיפול המוצע הוא אנטיביוטיקה. מטרות הטיפול הטבעי בדלקת האוזן התיכונה הן שיכוך הכאב, מניעת היווצרות ליחה וחיזוק המערכת החיסונית. הדבר נעשה בעזרת מיצוי בשמן צמחים משככי כאב, אנטיספטיים ואנטי-דלקתיים. הצמחים המומלצים: שום, בוצין, קמומיל ושמן אתרי לבנדר.
מכינים מיצוי של הצמחים בשמן זית ומוסיפים לתערובת השמנים כמה טיפות של שמן אתרי. מיצוי של שום בשמן מתחמצן מהר מאוד ולכן יש להניחו במקרר. את השמן שהתקבל נחמם קלות (החום מרגיע כאבי אוזניים), נשים צמר גפן באוזן ונטפטף עליו כמה טיפות מהתערובת. אין לטפטף מתערובת זו ישירות לתוך האוזן! אפשר לחמם את האוזן הכואבת גם בכרית חימום, בצמר מחומם ועוד.
אפשר גם להכין טיפות אוזניים לטפטוף ישירות לתוך האוזן: לוקחים ענף גדול של פיגם (שד'אב, רודה), חותכים לחתיכות קטנות, מכניסים לסיר ומוסיפים כוס וחצי שמן זית. מרתיחים במשך 20 דקות, מקררים, מסננים ויוצקים את השמן לבקבוק עם טפטפת. בעת הצורך מטפטפים טיפה או שתיים לתוך האוזן. טוב לקטנים וגדולים (במקרה שיש חור או כפתור באוזן אין לטפטף ישירות לתוכה, אלא בעזרת צמר גפן).
לעתים מופיעות דלקות אזניים אצל תינוקות כאשר מוסיפים לתפריט שלהם מאכלים כמו מוצרי חלב פרה, סוכר ומיצי פירות. חלב פרה ידוע גם כגורם להצטברות ליחה. רצוי שאימהות מיניקות תימנענה ממאכלי חלב ומסוכרים מזוקקים.
שחרור של היסטמין ופרוסטגלנדינים לזרם הדם מעורר תגובה דלקתית. מרכיבים צמחיים המעכבים את שחרורם נחשבים לאנטי-דלקתיים, ויכולים לסייע במניעת דלקות חוזרות. חומצות שומן בלתי רוויות בעלות קשר אומגה 3 ממריצות ייצור של פרוסטגלנדינים בלתי דלקתיים. הן מצויות בשמן פשתן ובשמן דגים. פלבנואידים, המעכבים שחרור היסטמין, הם נוגדי אלרגיה, ונפוצים מאוד בטבע. פרחי היביסקוס ופקעות ורדים מכילים פלבנואידים, הם עדינים בטעמם וניתן לתת מהם חליטות או סירופ לילדים קטנים.
המאמר
מופיע
ב"טבעי"
ספר שני
