צמחי מרפא לילדים
דלקות עיניים
שכיחות מאוד אצל תינוקות וילדים קטנים. הצמחים המומלצים: עלי שומר פשוט או עלי הדס. חולטים כ- 2 גרם עלים לתוך 150 מ"ל מים רותחים למשך עשר דקות, ומסננים כאשר החליטה חמה.
תה ירוק והרזיה
תה ירוק (עשוי מעלי תה ולא מצמחים אחרים) מסייע להורדת רמת הכולסטרול בדם, בפרט רמת ה–LDL, ובכך עוזר למנוע טרשת עורקים. כמו כן, משתמשים בתה לשטיפת עיניים במקרים של דלקת, ראייה עכורה או גירוי בעין. במקרים של כוויות שמש ניתן לשטוף את מקום הכוויה בתה ירוק פושר או קר. קומפרסים של תה על המצח מסייעים להקלת כאבי ראש.
מערכת החיסון
מערכת הנשימה
במקרה של שיעול מלווה בליחה, יש להיעזר בצמחים מכייחים. ישנם כאלו המשנים את צמיגות הליחה והופכים אותה לנוזלית יותר, ויש הממריצים את תנועתה ומסייעים לגוף להשתחרר ממנה. תערובת מומלצת - שוש קרח, נטופית, פרפרה, בוצין, פימפנלה. מינון: חליטה חצי כפית לכוס, 3-5 פעמים ביום. ניתן להכין מהתערובת סירופ ולשתות שלש כפות ביום.
מחלות חורף
כמעט כל מחלות החורף נגרמות מהידבקות. הגשם, הרוח והקור גורמים לנו להסתגר בחדרים או בבתים סגורים, לעתים קרובות ללא אוורור. מספיק עיטוש או שיעול אחד של אדם חולה, ומיליוני חיידקים מתפזרים באוויר, אם מערכת החיסון שלנו אינה במיטבה אנחנו נידבק ונלקה בכל מיני תסמינים. הפעם נתייחס לשיעול.
במלוא הדרו
התפוז הוא תרופת-על, במיוחד אם לא מענים אותו במסחטה.
כולנו אוכלים מדי פעם פירות הדר - תפוזים, קלמנטינות, אשכוליות, לימון ועוד, מתוך אמונה בבריאותם ובתכונותיהם המיוחדות. בפרי ההדר יש מינרלים חשובים רבים כמו סידן, אשלגן, זרחן, ברזל, מגנזיום ונתרן. סוכר הפירות וסוכר הענבים שבו זמינים ונספגים מיד בנימי הדם, ללא כל עיכול נוסף, ולכן אינם מספיקים לתסוס במערכת העיכול כמו העמילן והסוכרים המזוקקים.
תבלינים מונעי סרטן
האדם גילה את התבלינים ולמד איך לגדל אותם ולהשתמש בהם לפני אלפי שנים. בעבר העבירו תבלינים מארץ לארץ בים וביבשה. בתקופות קדומות התנהל מסחר בינלאומי של תבלינים, ומלחמות פרצו במטרה לשלוט במקומות העשירים בתבלינים מיוחדים. בעבר השתמשו בתבלינים לתיבול מזונות, לשימור, לפולחן, להכנת קטורת ולהכנת מוצרי היגיינה ורפואה.
ג'ינסינג סיבירי
צמח המרפא ג'ינסינג סיבירי אינו שייך לסוג הבוטני ג'ינסינג. זהו צמח מרפא בו מרבים להשתמש בסיביר, צפון סין, קוריאה ויפן. הוא מוכר כבר שנים רבות כצמח מרפא ומשתמשים בו לטיפול במגוון של מחלות קשות כמו סרטן, סוכרת, מחלות לב, צהבת, דלקת כבד ומחלות נוספות בכבד ובטחול.
דרכי הנשימה, סימפונות וריאות
אם נתקפנו באחד ממאפייני החורף הקלים כמו הצטננות או שיעול, ולא טיפלנו בהם כיאות, יש סיכוי טוב שנגיע לשלב השני: ראש כואב, סחרחורת, קשיי נשימה, דלקת בסימפונות (ברונכיטיס) ודלקת ריאות, שלעתים מלווה בחרחורים וצפצופים.
על דובדבנים ועל גודגדנים
הדובדבן ואחיו הגודגדן צובעים את דוכני הפירות בשווקים ובמרכולים בצבע האדום-שחור שלהם. הדובדבנים מכילים ויטמין C וחומרי הצבע שבפרי (הפיגמנט הכהה) מגבירים את ספיגת הויטמין בגוף ועוזרים לשיפור הראיה, מיטיבים עם הלב ומסייעים להורדת לחץ דם גבוה. הדובדבן מטהר את הדם ומחזק את מערכת החיסון ואת הכליות. טוב לחולשה ולכאבים בגפיים.
שפעת
שפעת - מה זה?
מחלות החורף נגרמות ברובן מהידבקות. הן אינן תוצאה של קור או לחות אלא של מערכת חיסון לקויה, שאינה יכולה להדוף את הנגיפים החודרים לגוף. הנגיפים מועברים בדרך כלל על ידי אדם חולה, בעיטוש או בשיעול. הם מתפזרים באוויר, חודרים לגופנו דרך מערכת הנשימה, ומתמקדים ברפידות האף והגרון. סימנים ראשונים להדבקה - הגרון מתחיל לצרוב, האף להיסתם או לדלוף, הראש לכאוב והעיניים לדמוע.
מחלות עור
במקרים של שיעול והצטננות ניתן לעסות את בית החזה במיצוי של שמן קורנית, מנתה, לבנדר או אקליפטוס. שמן אתרי לבנדר יכול להרגיע תינוק גם על ידי הוספתו לאמבטיה. דרך נוספת להקלה במקרי הצטננות ושיעול: אינהלציה עם שמן אתרי לבנדר, אקליפטוס, אורן וברוש. אחד הצמחים המומלצים ביותר לטיפול פנימי וחיצוני בילדים הוא הקמומיל. רצוי להשתמש בכל המיצויים האפשריים: מיצוי מימי, אלכוהולי או מיצוי בשמן.
כאבי בטן
ילדים מרבים להתלונן על כאבי בטן, לפעמים חזקים מאוד. הגורמים לכך יכולים להיותפיזיולוגיים או נפשיים, ויש להתייחס לתלונות הילדים ולנסות להקל עליהם. רצוי לבדוק התאמה של תזונה ולהימנע מאוכל שאינו מתאים להם.הצמחים המומלצים לטיפול הם משככי כאבים, נוגדי דלקת, משפרי עיכול (בהגברת הפרשת מיצי העיכול), אנטי-מיקרוביאליים ומרגיעים. הצמחים הבאים יגרמו לפעילות הנזכרת: קמומיל, מנטה, מליסה, אקרוס-קלמוס.
הצטננות
מחלות דרכי הנשימה שכיחות מאוד בקרב ילדים קטנים. הן כוללות הצטננויות, דלקות גרון ויראליות או בקטריאליות, שיעול עם או בלי ליחה, שעלת וסנוסיטיס. המחלות יכולות להיות מלוות בחום (לפעמים גבוה) או ללא חום.
